המנעות מכתב אישום | משרד עורכי דין

הגשת כתב אישום היא החלטה העומדת בקצהו של תהליך בחינה, המבוצע על ידי הפרקליטות, סביב התיק הפלילי העומד בפניה. במסגרת תהליך זה בוחנת הפרקליטות את חומר הראיות, את העניין לציבור ועוד שורה של פרמטרים שעל פיהם מתקבלת ההחלטה להגיש או שלא להגיש כתב אישום כנגד חשוד. לכאורה, הפרקליטות הוא הגוף התובע במדינה, ועל כן האינטרס הברור שלו הוא לתבוע חשודים, אלא שבפועל זוהי לא באמת המטרה של הפרקליטות והיא גם לא נוהגת כך. מטרתה האמיתית של הפרקליטות היא לתבוע חשודים כאשר יש בידיה חומר ראיות מספק להשגת הרשעה וכאשר העניין לציבור מצדיק הגשת כתב אישום.

בחינת ההצדקה להגשת כתב אישום על ידי גופי התביעה

ישנם מקרים בהם ישנו חומר ראיות מספק, אך העניין לציבור אינו מצדיק פתיחת הליך משפטי שבו יהיו מעורבים פרקליטים רבים, ושידרוש משאבים רבים ממערכת המשפט. למעשה, העומס על בתי המשפט ועל גופי התביעה מהווה גם הוא שיקול בהגשה או אי הגשת כתב אישום. בתוך התהליך הכולל, ישנו שלב שנקרא שימוע פלילי, במסגרתו נותנת הפרקליטות הזדמנות לכל אדם החשוד בעבירה פלילית, להציג את טיעוניו בפני הפרקליטות בטרם קבלת ההחלטה. במסגרת השימוע, יכול החשוד, בעצמו או דרך עורך דין המייצג אותו, להציג בפני הפרקליטות חומרים וטיעונים שיפגעו ברציונל של הגשת כתב האישום.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגבי האופן בו יש לערוך את השימוע

על הרציונל בעריכת השימוע ועל מהותו, ניתן ללמוד מהוראות שניתנו על ידי היועץ המשפטי לממשלה בשנת 1991:
• מטרת השימוע היא לסייע לגופי התביעה לקבל החלטה אחראית, רציונלית וצודקת על הגשה או אי הגשת כתב אישום, על מהות כתב האישום ועל העבירות הספציפיות שבהן יואשם החשוד במסגרת כתב האישום, אם יואשם.
• ישנם מקרים בהם לא היה מקום להגיש כתב אישום מלכתחילה, ובמקרים אלה גם זיכוי מלא לאחר הליך משפטי ארוך, עלול לגרום נזק בלתי הפיך לנאשם, וגם זהו שיקול חשוב ומרכזי שעל הפרקליטות לבחון בתהליך השימוע.
• הליך משפטי הוא הליך שיכול להתארך במשך שנים, ולגרום עוגמת נפש רבה לנאשם. בשפה המקצועית, נקראת עוגמת נפש זו, עינוי דין, ועל הפרקליטות להימנע ממצב זה ככל הניתן. לנאשם אמנם עומדת חזקת החפות והוא מקבל את האפשרות המלאה להתגונן מפני הדין בבית המשפט, ויחד עם זאת, יש לעשות את כל הנדרש על מנת להימנע מעינוי דין היכן שניתן למנוע זאת.
• בראייה מערכתית, הפחתה של כמות כתבי האישום, מקלה מאוד על מערכת המשפט, ומאפשרת לה לבצע את עבודתה מהר יותר וטוב יותר. מן הסתם, יש למצוא את התחליף הראוי על מנת לשמר את הרתעת החוק בפני החשוד, אך יש למצוא חלופות כדוגמת הסדרי טיעון, שיחסכו את ההליך המשפטי, הן לחשוד והן למערכת המשפטית ולמערכת התביעה.

קיבוע הזכות לשימוע בחוק, החל משנת 2000

עריכת שימוע לחשודים בעבירות פליליות לא הייתה תמיד זכות נתונה בחוק, ולמעשה עד שנת 2000 היה השימוע נתון לשיקול דעתה של הפרקליטות, אם כי בפועל נערכות שימועים רבים, כאמור מכיוון שהפרקליטות דווקא כן מחפשת דרכים לסגור תיקים פליליים בצורה כזאת שתשמר את ההרתעה בחוק, תטיל את הסנקציות הנדרשות, אך במקביל גם תחסוך משאבים יקרים מגופי התביעה והמשפט בישראל. החל משנת 2000 עוגנה הזכות לשימוע פלילי בחוק, במסגרת סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי.

חובת גופי התביעה לשקול את טיעוני החשוד בנפש חפצה

על פי הסעיף שנקבע בחוק, חלה חובה על גופי התביעה להודיע לחשוד כי קיים חומר חקירה המעיד על כך כי ביצע עבירה מסוג פשע, ולרשותו עומדים 30 יום להגשת בקשה מנומקת היטב מדוע על גופי החקירה, להב 433, יאח”ה ושאר היחידות – להימנע מהגשת כתב האישום ולקיים שימוע. על פי החוק, הגשת הבקשה לעריכת שימוע צריכה להיות מוגשת בכתב, אך קיימים מקרים רבים בהם הפרקליטות מאפשרת את הגשתה ואת עריכת השימוע עצמו, בעל פה. במסגרת השימוע מחוייבת הפרקליטות לאפשר לחשוד לשטוח את כל טענותיו וכפי שהגדיר זאת בית המשפט העליון “להאזין לדברים בנפש חפצה” תוך נכונות להשתכנע מטענות החשוד. למחוייבות זו ישנה חשיבות רבה, בעיקר לאור העובדה שגופי תביעה, מעצם תפקידם, מהווים הצד שכנגד ביחס לחשוד.

מכתב יידוע לחשוד – זוהי בדיוק נקודת הפתיחה להגשת הבקשה לשימוע

כאשר בוחנים את לשון החוק, ניתן לגלות שהמילה שימוע כלל אינה מוזכרת בו. למעשה, הביטוי שמופיע באותו סעיף 60 א’ הוא “מכתב יידוע לחשוד”, הלוא היא ההודעה שעל הפרקליטות להעביר לחשוד על כך שיש בידיה חומרי חקירה המעידים על ביצוע פשע על ידי החשוד. מאותו הרגע בו התקבל המכתב, עומדים בפני החשוד 30 יום לעשות את כל הנדרש על מנת לבנות ולהגיש בקשה להימנע מהגשת כתב אישום. מאחר ומרבית האנשים אינם עושים את החיבור בין “מכתב יידוע לחשוד” ובין שימוע, יכול להתבזבז זמן יקרה ללא פעולה מצד החשוד, ואף אי היכרות עם זכות זו.

זכות השימוע לעבירות מסוג פשע, לעומת עבירות מסוג חטא או עוון

דבר נוסף שחשוב לדעת אודות שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא, שהזכות להגשת בקשה לשימוע עומדת רק לזכות אנשים החשודים בביצוע עבירות מסוג פשע. החוק אינו מחייב למעשה את הפרקליטות, לבצע שימוע לאנשים החשודים בביצוע עבירות מסוג חטא או עוון, שהעונש עליהן יכול להגיע עד 3 שנים. יחד עם זאת, הפרקליטות בהחלט עשויה לאפשר שימוע כזה לכל אדם המואשם על פי הדין הפלילי, ואכן בפועל נערכים שימועים רבים גם לחשודים בעבירות קלות יותר מאשר עבירות פשע.

עבודה צמודה עם עורך דין פלילי המלווה אתכם בתהליך

בהתאם לכך, וזהו אכן המצב במרבית המקרים, כאשר אתם עומדים בפני הגשת כתב אישום, אתם רוצים שלצידכם יעמוד עורך דין פלילי מקצועי, ואתם רוצים ליידע אותו על כל מהלך, על כל מכתב ועל כל פעולה שמתרחשת במסגרת התיק. גם מכתב שאתם מקבלים בדואר ונראה לכם כמו מכתב פרוצדורלי פשוט, חשוב מאוד לשתף בו את עורך דין פלילי. לייצוג המשפטי ישנה חשיבות רבה גם בקביעת סיכויי ההצלחה של תהליך השימוע. סיכויי הצלחה אלה תלויים באיכות הטיעונים של החשוד, באופן בו הוא מציע לפתור את המצב מבלי שיוגש כתב אישום, ובמידה בה הוא מצליח להעביר את הדברים לפרקליטות.

עורך דין המתמחה בשימועים פליליים וסיכויי ההצלחה של השימוע

עורך דין פלילי

לעיתים, יכול חשוד להרגיש שהצדק עימו ויש לו את כל המידע שצריך כדי להצדיק את עמדתו בפני הפרקליטות, אך חוסר היכולת שלו לתקשר ולהביע את הדברים בצורה נכונה, עלול לפגוע בסיכויי ההצלחה של השימוע. בהתאם לכך, חשוב מאוד שכל התהליך יבוצע בליווי עורך דין פלילי מקצועי שמתמחה באופן ספציפי בתחום השימועים, כך שניתן יהיה למצות את סיכויי ההצלחה של השימוע, ושל ההחלטה להימנע מהגשת כתב אישום, החלטה שנחשבת גורלית עבור כל אדם החשוד בעבירות פליליות.

עוד מאמרים בנושא