נוהל גילוי מרצון

כשנה לאחר סיום הליך גילוי מרצון הקודם, פרסמה רשות המיסים ביום 13/12/17, נוהל גילוי מרצון – הוראת שעה, לפיו ניתן להגיש שוב בקשות גילוי מרצון, המאפשרות לכל אזרח לדווח על עבירות מס שביצע, ולשלם את החוב תוך קבלת חסינות פלילית.

מזה שנים רבות מנהלות מדינות רבות בעולם מלחמה בהון השחור, בהעלמות המס, בתכנוני המס האגרסיביים של התאגידים הגדולים ובהסתרת הכספים במקלטי מס. במסגרת מלחמה זו, חוקקו מספר מדינות חוקים, המחייבים תאגידים בנקאיים ברחבי העולם למסור לידיהם רשימות של לקוחותיהם אשר מחזיקים בחשבונותיהם סכומי כסף גדולים שלא דווחו למדינות בהן נחשבים הלקוחות כתושבים. דוגמה לכך, ניתן לראות בארצות הברית, אשר חוקקה את חוק תיאום המס במדינות זרות (FACTA – Foreign Tax Compliance Act). כתוצאה מגישה זו, נתונים על מעלימי מס אשר משתמשים במדינות זרות כמקלטים להונם הבלתי מדווח, זורמים אל הרשויות ברחבי העולם בדרכים שונות, ואף רשות המיסים הישראלית איננה יוצאת דופן בכך.

אחת מהדרכים בהן נוקטת רשות המס הישראלית כדי לעודד חשיפת הכנסות לא מדווחות בארץ או בחו”ל ותשלום המס הכרוך בהן, הוא הליך גילוי מרצון. ההליך מבטיח, כי בהתקיים מספר תנאים, תוענק ל”מתוודה” חסינות מפני העמדה לדין פלילי. הנישום יוכל לגלות את הונו ונכסיו, להצהיר על ההכנסות שלא דווחו ולשלם את המס הנגזר מהן, ללא חשש מהעמדה לדין. ההליך מעוגן בשיתוף פעולה שבין הפרקליטות ורשות המיסים ובדומה להסכם עד מדינה, מחייב את המדינה להענקת החסינות. כל זאת, כאמור, אך ורק במידה ותנאים מסוימים יחולו על המקרה.

בפועל, נוהל גילוי מרצון הינו סוג של מסלול “חנינה” המאפשר תיקון והזדמנות טובה לחייבים במס, אשר לא מסרו דיווח מסודר אודות ההכנסות שלהם ו/או לא שילמו בעבורם מס כחוק. רשות המסים נוטה לעודד נישומים, עסקים, חברות ועצמאים רבים אשר העלימו הכנסות או לא שילמו את מיסיהם כנדרש לבצע נוהל גילוי מרצון תוך הבטחה והתחייבות כי לא יופעלו הליכים פליליים כנגדם.

מי רשאי וכיצד מגישים בקשה לגילוי מרצון?

כאמור נוהל גילוי מרצון הינו הליך אשר נועד לנקות את מוניטין החייב מול שלטונות המס ולהסדיר את חובו. לכן, על הבקשה לגילוי מרצון להתבצע מתוך יושרה אמיתית ותום לב מוחלט. שימו לב, מי שנאלץ להגיש גילוי שלא בתום לב, קרי אנשים או מוסדות אשר קיימת בגינם חקירה של רשויות המסים ו/ או משטרת ישראל – אינם רשאים להגיש גילוי מרצון.

מתוך נקודת הנחה כי המבקש גילוי מרצון לא חשף כנדרש בחוק את כלל הכנסותיו או במקביל נטה להעלים מס מהרשויות חלה חובת ההוכחה על המבקש להציג בשקיפות מרבית את מצבו הפיננסי ברמה יסודית ביותר.הבקשה לגילוי מרצון חייבת להכיל את מירב הפרטים הנוגעים לפרופיל הפיננסי של החייב. בין שאר המסמכים יש לציין את התקופה עבורה נדונה הבקשה לגילוי מרצון, יש להמציא כל מסמך וטופס התומכים בהכנסה קטנה כגדולה של מגיש הבקשה. מחלקת המודיעין והחקירות של רשות המסים היא האמונה על אישור ראשוני של הבקשה והעברתה לערכאות המתאימות בהתאם לתיק.

מסלולי ההליך

על מנת להקל על הגילוי, מפעילה רשות המס מספר מסלולים, אשר מהם תוכלו לבחור את המתאים לכם ביותר:

המסלול הרגיל – בתוקף עד ל-31.12.2019.
המסלול האנונימי – בתוקף עד ל-31.12.2018. המסלול מאפשר לכם להישאר אנונימיים ולא לחשוף את פרטיכם, עד לקבלת האישור העקרוני.
המסלול המקוצר – בתוקף עד ל-31.12.2019. בקשה בהליך מזורז, המותנית בהיקף הון עד שני מיליון שקלים ובהכנסה חייבת עד לחצי מיליון שקלים.

התנאים להגשת בקשה לגילוי מרצון

נציין כי בכל בקשה לגילוי מרצון יש לעמוד במספר תנאים כדלקמן:

הגילוי מרצון יהיה כן ומלא ויעשה בתום לב.
במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על – ידי רשות המסים.
במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון, לרבות ביחס לבת/בן הזוג של המבקש, חברות שבשליטתם ותיקי שותף.
במועד הפנייה לגילוי מרצון לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש, בת/בן זוגו או חברות שבשליטתם על-ידי משטרת ישראל.
רשות המסים רשאית שלא לאשר בקשה לגילוי מרצון אם קיים מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון ולו בעקיפין, לרבות ביחס לבת/ בן הזוג של המבקש, חברות בשליטתם ותיקי שותף, במקרים הבאים: ברשות שלטונית אחרת (כגון: משטרת ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות לניירות ערך ועוד), באמצעי התקשורת, בכתב תביעה או בכתב הגנה או בכתב אישום הנדון בבית משפט בישראל או בחו”ל.

יש לציין גם כי זכאות זו הינה חד-פעמית (למעט במקרים של נסיבות קשות) ואיננה חלה על הכנסות המוגדרות כהכנסות בלתי חוקיות.

היקף החסינות

בקיומם של התנאים לנוהל ובהינתן אישור הגורם המוסמך לכך, תוענק חסינות פלילית בהיקף הגילוי בלבד. חסינות זו חלה על כל דיני המס שבסמכות האכיפה של רשות המיסים: מס הכנסה, מע”מ, מכס, בלו, מס קניה ומיסוי מקרקעין. במידה ולא אושרה הבקשה להליך גילוי מרצון מסיבות רגילות, לא יעשה שימוש במידע שנחשף לצורך הליך אזרחי או פלילי. במידה והתגלה במהלך הבקשה כי לא נמסר גילוי כן ומלא ו\או אין שיתוף פעולה מצד המבקש בצורה המאפשרת את מיצוי ההליך, תוכל הרשות לעשות שימוש במידע שנמסר ברמה הפלילית או האזרחית.

מעל 7,000 בקשות לגילוי מרצון

בהתאם לפרסומים בעיתונות, הוגשו בשנים האחרונות למעלה מ- 7000 בקשות לגילוי מרצון וההון ה”שחור” שנחשף עולה לכדי 25 מיליארד שקל אשר לא נכנסו למערכת הדיווח השוטפת של רשות המיסים. החבל הולך ומתהדק מסביב למעלימי המס, וחלון ההזדמנויות הולך ונסגר.

נוהל גילוי מרצון דומה מאוד למבצע החזרת ציוד צבאי אותו עורך צה”ל מדי פעם ובמסגרתו כל מי שישיב לצבא רכוש השייך לצבא – לא יועמד לדין. רשות המסים מנסה בכל דרך אפשרית לעמוד במשימתה לגבות מס כחוק מתושבי המדינה במטרה לקיים אורח חיים תקין ומתגמל עבור כלל אזרחיה. אין ספק כי נוכח הצלחתו של נוהל גילוי מרצון אותו יזמה הרשות מדובר במתנה של ממש עבור החייבים במס, שכן תמורת חשיפת הכנסותיהם אם באופן גלוי ואם באופן אנונימי נחסכים מהם הליכים פליליים ותסבוכת משפטית שמצריכה עו”ד פלילי.

מניסיוננו הרב אנו יודעים לספר תסבוכת וחקירה של רשויות המס אינם הליך נעים בכלל. אנחנו באגמי כהן סבג ושות’ מתמחים בהגשת דוחות גילוי מרצון, לצוות שלנו ניסיון עשיר והכרות מעמיקה עם רשויות המס. זכרו, הגשה לקויה של מסמכי גילוי מרצון עלולה לגרום נזק רב יותר מאשר להביא תועלת. אל תשחקו עם הכסף שלכם, השאירו את ההתמודדות למשרד מנוסה בעל מוניטין הבקיא בחוק מלפני ומלפנים.

אנחנו כאן בשבילכם. חייגו אלינו כעת: 03-6096467 / 0507637376

עוד מאמרים בנושא